Baba Batra
Daf 12b
הלכה: לֹא יִפְתַּח אָדָם חֲלוֹנוֹתָיו כול'. 12b הָכָא אַתָּ מַר. פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח מוּתָּר. וְהָכָא אַתָּ מַר. פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח אָסוּר.הֵן דְּתֵימַר. מוּתָּר. בְּמָבוֹי. וְהֵן דְּתֵימַר. אָסוּר. בַּחֲצַר הַשּׁוּתָפִין. וְהָתַנֵּי. כְּשֵׁם שֶׁבְּנֵי חָצֵר יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה בֶחָצֵר כֵּן בְּנֵי מָבוֹי יְכוֹלִין לְמַחוֹת זֶה עַל יְדֵי זֶה בְמָבוֹי. אָמַר רִבִּי לָא. כָּאן בְּשֶׁנָּתַן רְשׁוּת כָּאן בְּשֶׁלֹּא נָתַן רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. שַׁנְייָא הִיא בַּגַּנּוֹת שֶׁנִּיתְּנוּ לַחֲפִירָה. אָמַר רִבִּי נָסָא. וְחָרְבּוֹת לֹא נִיתְּנוּ לְהִיבָּנוֹת.
Traduction
D’une part, on semble dire (par la défense d’ouvrir sur une cour commune une porte vis-à-vis de la porte d’un voisin) qu’il est permis d’établir une porte vis-à-vis de celle d’autrui dans tout autre lieu; tandis qu’il résulte au contraire de la fin qu’il est permis d’ouvrir aussi une porte vis-à-vis d’autrui, si ce dernier est ''de l’autre côté de la rue'', mais p. ex. dans une impasse fermée ce serait interdit? -Non, c’est permis dans une impasse (malgré la fréquence des passants) et ce n’est interdit que dans la cour commune. Mais n’a-t-on pas enseigné (82)Tossefta, ch. 2.: comme les habitants d’une même cour peuvent s’interdire réciproquement un usage gênant les autres (comme celui d’ouvrir une porte, dans la vue est un embarras), de même les habitants d’une impasse peuvent prononcer l’un envers l’autre le même interdit? Cet avis n’est pas une opposition, dit R. Ila: dans notre Mishna, il est dit qu’il est permis d’ouvrir une porte sur une impasse, dans l’hypothèse que les habitants l’ont permis (ils ne peuvent plus s’y opposer); dans l’enseignement opposé, on suppose que l’autorisation des habitant a été refusée; alors c’est défendu. Sur la suite du même enseignement (disant qu’il y a interdit réciproque, lorsqu’à côté du puits déjà existant dans la cour d’autrui ce dernier veut creuser un second puits), R. Yohanan ajoute: il y a là cette distinction à noter que le sol du jardin est sujet à être creusé (83)''En raison de la possibilité, on a la latitude de le permettre ou de le défendre; mais ici, pour l'impasse, ladite ouverture est permise, en supposant qu'il s'agit du fait accompli.''. Mais, objecta R. Nassa, n’arrive-t-il pas que l’on reconstruit les ruines? (Puis donc qu’il peut arriver au propriétaire de la cour d’être dans le cas d’ouvrir là une porte, ne peut-il pas l’interdire au voisin? Question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
גמ' גרסינן כאן להא דנתן בר' הושעיא וכו' הכתובה בספרים לסוף הלכה דלעיל והכא הוא דשייך כמו שפירשתי למעלה:
הכא את אמר פתח כנגד הפתח מותר וכו'. כלומר דהש''ס מקשה דיוקא דרישא וסיפא אהדדי דמרישא משמע דדוקא לחצר השותפין פתח כנגד הפתח אסור הא במקום אחר אף ע''פ דלא הויא ר''ה אלא דלא הוי כחצר השותפין וכגון במבוי שאינו מפולש מותר ובסיפא קתני אבל פותח הוא לר''ה פתח כנגד פתח דמשמע הא במבוי שאינו מפולש אסור:
הן דתימר מותר וכו'. כלומר דיוקא דרישא דוקא הוא דבמבוי שאינו מפולש מותר דלא אמרו אסור אלא בחצר השותפין אבל במבוי אע''ג דאינו מפולש שכיחי ביה רבים יותר מבחצר ויכול לומר לו סוף סוף בעית לאצטנועי מהרבים העוברים שם:
והתני. בתוספתא פ''ב:
אמר ר' אילא. לא קשיא:
כאן בשנתן רשות. הא דדייקינן במתניתן דבמבוי מותר בשנתנו לו רשות לפתוח ושוב אינן יכולין למחות בו ואפ''ה בחצר השותפין אסור דאף על פי שנתנו לו רשות מכיון דהיזק ראי' בחצר השותפין יותר מצוי ותדיר הוא יכולין למחות בו והא דתני בתוספתא דבני מבוי יכולין לעכב עליו בתחלה הוא דלא נתנו לו רשות:
שנייא היא בגנות שניתנו לחפירה. רבי יוחנן בעי לשנויי הפירכא דפריך מהתוספתא בגוונא אחרינא דגרסינן התם אחר דקתני כשם וכו' כך בני מבוי יכולין למחות זה את זה במבוי השותפין כיצד וכו' ומפרש התם דבדבר שכבר עשה א' תקלה אין יכול למחות בחבירו דאומר לו כדרך שעשיתה בתוך שלך אף אני עושה בתוך שלי היו מימיו עוברין דרך גגו של חבירו ועמד והפסיקן יכול לעכב על ידו וכו' יש לו באר בחצרו של חבירו והרי בעל החצר מבקש לחפור לו באר אחרת יכול לעכב על ידו ע''כ. והשתא קאמר ר' יוחנן דמהבריי' דהתם לא קשיא דשאני התם דמיירי בדבר שעומד לכך כגון בגנות שעומדין לחפירה וכיוצא בזה והלכך קתני התם דבדבר שחבירו גם כן יכול לעשות כמוהו חבירו מעכב על ידו שאמר ליה למחר אני עושה כן בתוך שלי ואם כבר עשה יכול גם הוא לעשות כן או אם כבר החזיק זה בחצירו של חבירו כגון הא דתני בדין הבאר בזה אין חבירו יכול לעשות כן ועכ''פ שמעינן מהתם דלא מיירי אלא בדבר שגם חבירו יכול לעשות כמוהו אבל הכא דאמרי' במבוי מותר מיירי שבתחלה עשה זה פתח לחצירו של זה במבוי ולא הי' שם עדיין פתח כנגדו ובכה''ג אין יכול זה לעכב על ידו והיינו דמתמה ר' נסא על האי שינויא:
וחרבות לא ניתנו להבנות. וכי זה ג''כ אין יכול לבנות בחצירו ולפתוח ג''כ בפתח כנגדו וא''כ היינו דינא דברייתא דבמקום שיכול לעכב מטעם הזה גם בזה יכול לעכב ולומר למחר אני רוצה לבנות ויהא פתחך כנגד פתחי ואם אינו יכול לעכב שכבר קדם זה אם כן גם התם כך הוא דמאי שנא ולא משני מידי:
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא. תַּנֵּי תַמָּן. הַפּוֹתֵחַ חַלּוֹן בְּכוֹתֶל חֲצֵירוֹ בְּמַעֲמַד חֲבֵירוֹ. (ד̇ אַמּוֹת) [רִבִּי אוֹמֵר]. פּוֹחֵת בִּשְׂמֹאל נוֹעֵל בְּיָמִין. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה עוֹמֵד שָׁם. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. הֲוִינָא בְעִית לְעִי. הָיָה מוֹשִׁיט לוֹ צְרוֹרוֹת. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. מְגָחֵךְ הֲוִינָא בָּאוּ גַבְרָא.
Traduction
R. Jacob b. Aha dit que l’on a enseigné là (à Babylone): si l’on ouvre une fenêtre sur le mur de la cour, se trouvant à 4 coudées de la place où se tient le voisin, il faut aussitôt boucher de la main droite ce que l’on a ouvert de la gauche. Que veut dire si le voisin assiste sans s’y opposer? Il peut répliquer:cela m’amusait de te voir travailler en vain. Mais que dire s’il passe les moellons? Il peut encore répliquer que c’était pour rire.
Pnei Moshe non traduit
תני תמן. בבבל תני להך ברייתא:
פותח בשמאל נועל בימין. כלומר בידו אחת פתח ובידו שנית יסתום מיד לפי שזה מעכב עליו:
הגע עצמך שהיה שם. דהא במעמד חבירו קתני וא''כ זה ראה ושתק ומחל לו:
יכול לומר לו הוינא בעיית לעי. לא מפני שמחלתי לך הייתי שותק אלא חפץ הייתי לראות היאך אתה מטריח ומיגע עצמך בחנם דצריך אתה לחזור ולסתום:
היה מושיט לו צרורות. והיה מסייע אותו בבנין ובפתיחה מאי הרי מעשיו מוכיחין שנתרצה בכך:
מגחך הוינא באו גברא בהוא האיש. אע''פ כן יכול לומר לו משחק הייתי בך ועשיתי עצמי כמסייע אותך לפי שהייתי יודע שצריך אתה לסותמו:
Baba Batra
Daf 13a
משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת לֹא מָכַר אֶת הַיָּצִיעַ וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא פְתוּחָה לְתוֹכוֹ וְלֹא אֶת הַחֶדֶר שֶׁלִּפְנִים מִמֶּנּוּ וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ מָכוּר.
Traduction
Si l’on dit vendre une maison, la pièce latérale (89)''Ou: ce qui l'entoure comme un voile; Cf. (Nedarim 7, 4).'' n’y est pas comprise, quoiqu’elle soit ouverte dans la maison; dans la voûte d’une maison n’est pas comprise non plus la pièce qui est en dedans (quoiqu’elle s’ouvre sur l’intérieur du clos), ni le toit s’il avait une balustrade haute de 10 palmes; selon R. Juda, n’y eut-il que la forme d’une porte n’atteignant pas la hauteur de dix p. elle n’est pas comprise dans la vente.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המוכר את הבית. היציע. כמן חדר שעושין סביבות כתלי הבית מבחוץ כמו שהיו עושין במקדש דכתיב והיציע התחתונה ויש שעושין אותה בעובי הכותל ואע''פ שפתוח לבית ותשמישו בתוכו אפ''ה אינו מכור והוא דהוי ד' אמות כדאמר בגמרא:
ולא את החדר שלפנים. מן הבית ואע''פ שהוא פתוח לבית ודריסתו עליו וקמ''ל בחדר דאע''ג דמצר לו מצרים החיצונים של הבית לא אמרינן דהחדר בכלל הבית הוא מדלא כתב מצר חדר הפלוני אלא אמרינן מצרים הרחיב לו שמצרי הבית החיצונים ניכרים הם:
בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים. הוי מקום חשוב בפני עצמו ולא בטל לגבי הבית:
אם יש לו צורת הפתח. ואין הלכה כרבי יהודה:
משנה: אֵין עוֹשִׂין חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַתִּיר כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עֲגָלָה מְהַלֶּכֶת וּטְעוּנָה אֲבָנִים. אֵין מוֹצִיאִין זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֶלָּא אִם רָצָה כּוֹנֵס לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ וּמוֹצִיא. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת הֲרֵי זוֹ בְחֶזְקָתָהּ.
Traduction
Il ne faut pas faire de fosses souterraines, ni puits, ni grottes, dans la rue; R. Eléazar le permet, si une voiture remplie de pierres, peut passer là sans s’enfoncer (85)''Cf. (Bikurim 1, 1); (Baba Qama 5, 9)''. Le maître d’une maison ne doit pas laisser les saillies de son mur (86)Littéralement: les pignons et le balcon, gr. eustos. s’étendre jusque dans la rue (87)Elles pourraient endommager les passants dans la rue.; il peut le faire, s’il n’a pas élevé le mur à la limite de son domaine, mais en dedans, de sorte que les saillies ne s’étendent pas au delà de son domaine. Si un individu achète une maison dont les murs ont des saillies, il peut les laisser (il n’est pas obligé de les couper).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין עושין חלל תחת רשות הרבים. כמו שעושין לפעמים חלל תחת הקרקע וכן לא בורות ולא שוחין ולא מערות ואע''ג דקביל עליה היזיקא דאתי מחמתיה לפי שאין בני אדם רוצין ליזוק ולירד לדין על עסקי ממונא:
ר''א מתיר. ובלבד שיכסנו בחוזק בכדי שתהא עגלה מהלכת עליו וטעונה אבנים ואין הלכה כר''א דחיישינן שמא תתקלקל ותפחת מלמטה שלא מדעתו:
זיזין. רהיטנים קטנים:
וכצוצטראות. קורות גדולות שמא יכשלו בהן בני רשות הרבים אא''כ היו למעלה מגמל ורוכבו והוא שלא יאפיל הדרך על בני ר''ה:
כונס לתוך שלו. שמכניס בקרקע שלו כשיעור הוצאת הזיזין ומוציא:
הרי זו בחזקתה. דטוענין ללוקח ואמרינן שמא זה שמכרו לו כנס בתוך שלו:
הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת כול'. רִבִּי נָחוּם בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בָהּ אַרְבַּע עַל אַרְבַּע עַל רוּם עֲשָׂרָה. וּבִלְבַד בִּמְקוּרָה וּבִמְגוּפָּף. אָמַר לוֹן רִבִּי זֵירָא. כָּל הָדֵין פֵּירוּשָׁא הִפְרִשׁ לְכוֹן רִבִּי חִייָה בַּרַ בָּא.
Traduction
R. Nahum dit au nom de R. Hiya b. Aba: on ne comprend pas dans la vente l’enclos latéral, si celui-ci occupe un espace d’au moins 4 coudées carrées sur une hauteur de 10 coudées, outre que cet espace devra être couvert et clos (sans quoi, il est englobé dans le reste de la construction). Il est étonnant, dit R. Zeira, que R. Hiya b. Aba vous ait exposé tant de conditions réunies!
Pnei Moshe non traduit
גמ' והוא שיש בה ארבע. ארבע אמות ואיציע קאי דבפחות מד' אמות לא חשיב ובטל לגבי בית:
כל הדין פירושא הפרש לכון ר' חייא בר בא. היה מתמה ר' זירא על שהצריך דוקא ד' על ד' ומקורה ומגופף ועל רום עשרה:
הלכה: אֵין עוֹשִׂין חָלָל כול'. נָֽפְלוּ וּמְבַקֵּשׁ לִבְנוֹתָן. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. וִויתֵּר. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לֹא וִויתֵּר. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין וּמַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְדֵין. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי יוֹחָנָן. מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וּנְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וּשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרֵישׁ לָקִישׁ. לָקַח חָצֵר וּבָהּ זִיזִין וּכְּצוֹצְטֵרָאוֹת וְנָֽפְלוּ בּוֹנֶה אוֹתָן בְּחֶזְקָתָן.
Traduction
Si la maison achetée ''dont les murs ont des saillies'', tombe en ruines, et le propriétaire veut la reconstruire telle qu’elle était, avec murs semblables, R. Yohanan dit que l’avantage de la modification est au profit des riverains (les murs ne devront plus avoir de saillies); Resh Lakish n’en fait pas profiter les autres (le droit acquis est maintenu). A l’appui de chacun de ces avis, on peut invoquer un enseignement. En faveur de l’avis de R. Yohanan, il est dit plus loin (6, 4): ''Si le champ de quelqu’un est coupé par la voie publique et le propriétaire a fermé cette voie en donnant une autre au public, les passants peuvent (à leur gré) se servir du nouveau chemin, ou de l’ancien'' (de même ici, par suite de la ruine, l’espace redevenu libre est pour ainsi dire acquis au public). D’autre part, un autre enseignement confirme l’avis de Resh Lakish, en disant (88)Tossefta, ch. 2.: Si un individu achète une maison dont les murs ont des saillies, et elle tombe en ruine, le propriétaire a le droit de la reconstruire en son état primitif d’acquêt.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נפלו. זיזין והגזוזטראות ומבקש לבנותן להוציאן לר''ה כבתחלה ואלקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות קאי:
וויתר. לבני ר''ה ואינו יכול להוציא:
מי שהיתה דרך הרבים וכו'. מתני' היא לקמן בפ''ו משום דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וה''נ כיון שנפלו כמו שהחזיקו בו רבים הוא:
מתניתא. תוספתא בפ''ב מסייעה לר''ל דקתני בהדיא נפלו בונה אותן במקומן:
הדרן עלך חזקת הבתים
וְלֹא אֶת הַגַּג בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים. סוֹף דָּבָר מַעֲקֶה. הָיוּ אֲחוֹרֵי בָתִּים מַקִּיפִין אוֹתוֹ הָיוּ שָׁם עֲמוּדִים וְכָלוֹנְסִיּוֹת עַל גַּבֵּיהֶן. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם יֵשׁ לוֹ צוּרַת פֶּתַח אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינוֹ מָכוּר. אָֽמְרִין. וְהוּא שֶׁיֵּשׁ שָׁם מַעֲקֶה גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים.
Traduction
– ''Ni le toit, est-il dit, s’il avait une balustrade haute de 10 palmes''; faut-il absolument une balustrade (pour constituer une place à part), ou si derrière la construction l’espace est occupé par des colonnes sur lesquelles des troncs, se trouvent en travers, en est-il de même? On peut le savoir de ce qu’il est dit ensuite: ''selon R. Juda, même la forme d’une porte n’atteignant pas la hauteur de dix palmes, ne sera pas comprise dans la vente''; il en résulte que l’avis de R. Juda, relatif à la forme d’une porte, se réfère à l’avis de son interlocuteur exigeant absolument une balustrade haute de dix palmes (rien d’autre).
Pnei Moshe non traduit
ולא את הגג וכו' סוף דבר מעקה. בעיא היא אם סוף דבר הוא כלומר אי נימא דוקא מעקה נקט הת''ק ואם היו אחורי בתים מקיפין אותו והיו שם עמודים ע''ג הבתי' וכלונסיות על גביהן מהו אי הוו כמעקה או לא:
נישמעינה מן הדא. דר' יהודה דאמר אם יש לו צורת הפתח וכו' ועמודים וכלונסות על גביהן כצורת הפתח הוו ור' יהודה הוא דס''ל דצורת הפתח מהני:
אמרין. סיומא דמילתא היא כלומר ש''מ דשמעיה ר' יהודה לחכמים דאמרין והוא שיש שם מעקה גבוה עשרה טפחים אבל מילתא אחריתא לא מהני ועלה קאמר ר' יהודה דאם יש לו צורת הפתח נמי מהני:
13a הָיוּ חֲמִשָּׁה פְתָחִים זֶה לִפְנִים מִזֶּה שִׁיעוּר כּוּלָּן כִּמְלוֹא מַקְדֵּחַ. וְדָא מְסַייְעָא לְמָאן דָּֽמְרִין בַּנָּאֵי. חַלּוֹן שֶׁהִיא פְתוּחָא לְאִיסְטִיב לֹא נַעֲשֵׂית אֶלָּא לְהַכְנִיס אֶת הָאוֹרָה. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין לָהּ חֲזָקָה אֵינָהּ מֵבִיאָה אֶת הַטּוּמְאָה.
Traduction
Si 5 portes sont ouvertes l’une en face de l’autre, elles propagent l’impureté (84)Ibid., Ohalot 4., l’ouverture fut-elle petite comme le trou d’une vrille. Ceci confirme le dire des architectes: une fenêtre ouvrant sur la chambre, stibadion, a seulement pour but de donner du jour. La fenêtre qui n’a pas cette qualité, et par suite ne comporte pas la faculté d’acquêt, ne propage pas non plus l’impureté.
Pnei Moshe non traduit
היו חמשה פתחים זה לפנים מזה וכו'. ברייתא זו לענין טומאה נשנית וכדתנן בפ' י''ג דאהלות העושה מאור בתחלה שיעורו מלא מקדח לענין להביא ולהוציא את הטומאה ובתוספתא אשר לפנינו גריס שם ריש פ' י''ד פתח שעשאו למאור שיעורו מלא מקדח הגיפו למאור (שסתמו להאורה שכנגדו כגון שבנה שם איזה בנין ואין כאן מאור הלכך הוי דינו כמו העשוי לתשמיש ושיעורו בפותח טפח) שיעורו בפותח טפח שתי חלונות זו לפנים מזו החיצונה העשויה למאור שיעורא מלא מקדח. והיא הגי' נכונה כדמוכח מדלקמיה:
ודא מסייעא למאן דאמרין בנאי. הברייתא זו סיוע למאי דאמרי הבונים חלון שהוא פחותה לאיסטיב לאויר לא נעשית אלא להכניס את האורה והלכך החיצונה שהיא לאויר העולם שיעורה כמלא מקדח אבל שלפנים ממנה אין מביאה את הטומאה במלא המקדח אלא שיעורא כדתנן התם במשנה ב' בנה בית חוצה לה שיעורה בפותח טפח לפי שהוא כחלון העשוי לתשמיש:
מכיון שאין לה חזקה. זו שאינה עשויה לאורה אין לה חזקה אלא דינה כחלון המצרית אינה מביאה את הטומאה כשיעור מלא מקדח לפי שאין חזקה לחלון הקטן אלא אם כן עשוי לאורה וכשיעורו לטומאה כך שיעורו לחזקה אם הוא לאורה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source